בדיקת יציבות בניין.
מדוע בוחרים במשרדנו ועדי בתים, עסקים ולקוחות פרטיים לבצע בדיקת יציבות בניין?
צבי אילון – מהנדס קונסטרוקטור בוגר הטכניון עם מעל ל 35 שנות ניסיון בבדיקות קונסטרוקציה, בתכנון וביצוע.
בדיקת יציבות בניין הינה חיונית למבנים ישנים, במיוחד אם שנת הבניה בה
נבנו הייתה לפני 1980 – לפני תקן ישראלי 413 לרעידות אדמה.
ב.צ.ת אילון מבצעת בדיקת קונסטרוקציה מלאה:
למידע מקצועי נוסף בנושא רעידות אדמה, הקליקו כאן.
לקבלת תמחור התקשרו 077-3210345 או פנו בדוא"ל tomer@bzt.co.il
בניין בישראל שנבנה לפני 1985 (יש אומרים אף 1990), נבנה לפני התקן הישראלי החדש לרעידות אדמה והמשמעות היא שבדיקת יציבות במבנה חשובה מאוד. את הבדיקה יש לבצע לפי תקן 2413 "הנחיות להערכת מבנים קיימים ברעידת אדמה וחיזוקם" סימנים שונים אשר צריכים להדליק נורה אדומה ואותם ניתן לראות הם: עמודים, קורות ותקרות שהברזל שבהם ניתן לזיהוי בראייה, שקיעות בתקרה או בקירות, סדקים במקומות שונים או סדקים רבים באזור נקודתי.
המהנדס מגיע לבדיקה במבנה, מבצע בדיקה ויזואלית להוצאת נתונים אותם יזין בתכונה לרעידות אדמה. בבדיקה מחפשים תופעות כגון שקיעה, גזירה, פיתול, זיון פגוע ונבדקים אלמנטיים הנדסיים לפי תקן.
מידע כגון חתך עמודים, מפתחים נרשם ומתועד. לאחר הבדיקה, במשרד, יבצע המהנדס חישובים הנדסיים ובעזרת התוכנה לרעידות אדמה יבדקו קומה חלשה, קומה גמישה וכדומה. כמו כן תתבצע בדיקה להתאמה לתקן ישראלי 413 ו 2413 לרעידות אדמה.
חוות הדעת שתינתן למזמין העבודה, תפרט את מצב המבנה וכן תסיק האם דרושים חיזוקים. במידה וימליץ המהנדס על חיזוקים, יינתן אומדן עלויות החיזוק המבוסס על ניסיון המשרד ודרישות התכנון ההנדסי.
להלן התייחסות לפניה של דיירת בבנין משותף:
דיירת: פניתי לוועד של הבניין בנושא בדיקת יציבות בניין וביקשו שאני אבדוק עמכם מספר דברים:
א. האם תתבצע חשיפת יסודות על מנת שניתן יהיה לראות את מצבן ?
כן, החשיפה מאפשרת לקבוע את מידת החיבור (קשירה) בין היסודות, ע"מ לבדוק שהמבנה
יעבוד בצורה מונוליתית, כמקשה אחת.
ב. האם תהיה חפירת קרקע לבדיקת יסודות (נדרשות 2 חפירות)
בהמשך לתשובה הקודמת: הבדיקה נערכת כדי לקבוע את מצב היסודות, שמשפיעים על התנהגות המבנה העליון.
ג. האם יהיו חפירות לבדיקת הקרקע – דוח קרקע
העירייה מחליטה האם דרוש דו"ח קרקע, במצב מתקדם יותר של בקשת היתרים. יחד עם זאת, אנו מנוסים מאוד בתחום, ומגלים רבות על הקרקע בביקורנו באתר (חרסית, חמרה, חול וכדומה). מצב המבנה הישן, מלמד אותנו על שקיעות. סדקים קיימים "מספרים" את סיפור המבנה ובזיהויי שלהם ניתן לקבל מידע לגביי סוג הקרקע וטיב הביסוס.
ד. איך נוכל לדעת האם הבניין יציב מספיק לבנות על הגג קומה אחת נוספת? מה ייבדק לשם כך?
אנו מבצעים את כל הבדיקות הנדרשות על פי תקן ישראלי.
בהגשת הדו"ח תקבלו תשובה מפורטת לשאלה זו. בנוסף נמליץ על בנייה מתקדמת בעומסים קטנים ובעזרת קונסטרוקציית פלדה.
קיימת שיטת בנייה בהוספת קומה נוספת:
שיטת "חצאית" בה בונים לגובה, נשענים על בנייה חדשה זו, קושרים אותה לפיר המעלית ואין השפעה על הבניין הקיים. זוהי השיטה בה משתמשים היום בתמ"א 38.
ה. כיצד יהיה ניתן לדעת האם הברזלים בתוך הבטון חלודים? או שרק אם יש כרסום בבטון יש מצב לחלודה של הברזלים?
נושא זה חשוב ביותר, כיוון שפגיעה בברזל (חלודה) מקטינה בצורה משמעותית את חוזקו, יינתן טיפול קונסטרוקטיבי (במידת הצורך) לפי המצב הקיים. הטיפול הוא לפי מפרט לשיקום בטון וכולל 7 שלבים המבוצעים בפיקוח המהנדס.
ה. הדיירים מעוניינים לקבל דוח ממצא על מנת שיהיה ניתן להחליט האם לממן או לבנות קומה נוספת? במידה שיממנו אסור שיהיו הפתעות שיתגלו תוך כדי השיפוץ. כדוגמא מה שנתתם בדוח המצורף – יתכן כי בעת החיזוק יתגלה כי חלק מהכלונסאות אינם מחוברים. אנחנו מעדיפים לדעת מראש.
ההחלטה מניסיוננו, לגבי בנייה של קומה נוספת, היא החלטה כלכלית של בעלי הבניין בלבד. אין לכך כל קשר עם שיטת העבודה הקשורה לקונסטרוקציה חדשה של המבנה.
את ההחלטה תוכלו לקבל לאחר קבלת הדו"ח (מקצועי ומפורט), כולל המלצות מאיתנו.
ו. אם נניח המבנה נבנה לפי ת"י 413 (כדוגמא בדוח המצורף), זה כבר לא עומד בתנאי תמ"א 38, נכון? כלומר, לא יהיה ניתן יהיה לבצע "חיזוק" באישור של 66% מהדיירים בטענה של חוק תמ"א 38?
לא מדויק, בהמלצה של מהנדס בניין, ובהנחה שהבניין נבנה לפני 1980, נוכל לקבל אישור לפרויקט תמ"א 38, כמובן לאחר בדיקה מדוקדקת בשטח.
אנו מומחים בבדיקת יציבות בניין, לאחרונה הגשנו דו"ח מצב בניין, עבור הקונסול הגרמני – מבנה בן 60 שנה – ירושלים. הגשנו חוות דעת רבות בנושא
רעידות אדמה וכן ביצענו מספר רב של חישובים דינמיים. ביצענו תכנון לחיזוק
מבנים בהם היו עמודים וקורות שנפגעו.
לקבלת תמחור התקשרו 077-3210345 או פנו בדוא"ל tomer@bzt.co.il